ת"פ 39874-12-22

תקציר

הנאשם הורשע בכך שדרס שני מאבטחים בכוונה תחילה וגרם להם לחבלות. השופט שקל את הערכים החברתיים שנפגעו מהפשעים, את היקף הפגיעות ואת מדיניות הענישה המקובלת. כמו כן, הם לקחו בחשבון את נסיבות ביצוע העבירות, לרבות שימוש ברכב כנשק, היעדר תכנון, התוצאות הקטלניות האפשריות ותגובותיו של הנאשם לאירוע המקדים. השופט התייחס למספר מקרים קודמים כדי לקבוע את טווח הענישה ההולם, שנקבע על 2.5 עד 5 שנות מאסר. למרות שהשופט הכיר בגילו הצעיר של הנאשם, ברקע המשפחתי המורכב שלו ובהסתבכותו הראשונה עם החוק, הם התעקשו להטיל עונש מאסר ההולם את חומרת העבירות. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה, קנס ופיצויים לקורבנות. השופט החליט כי שיקולי שיקום מצדיקים חריגה מהעונש ההולם, אך חומרת העבירות מחייבת עונש מאסר. גזר דין זה נועד לאזן בין שיקולי גמול, הרתעה ושיקומו של הנאשם.