ת"א 928/98

תקציר

המשיב מתנגד לכל הגדלת סכום הערבות המבוקש על ידי המבקשים. המשיב טוען כי הבקשה נעדרת שחר משום שאינה נתמכת בתצהיר ומשום שהחלטותיו הקודמות של בית המשפט בעניין התבססו על הערכת סיכויי הצלחת התביעה, הסכום הנתבע ויכולותיה הכלכליות של המשיב, שלא השתנו באופן משמעותי מאז ההחלטה האחרונה. המבקשים טוענים כי לא ניתן לסמוך על איתנותו הפיננסית של המשיב וכי היה עליהם לבצע הכנות נרחבות לעדויותיהם של עדים רבים, המצדיקות הגדלת הערבות. עם זאת, השופטת מציינת כי המשיבה עמדה באופן עקבי בהתחייבויותיה הכספיות, לרבות הפקדת סכומים נכבדים כאגרות בית משפט ובטוחה לעיקולים זמניים. עוד טוענים המבקשים כי צברו להם שכר טרחה משמעותי בתיק, אך לא הביאו כל ראיה תומכת. השופט מסכם כי מאז ההחלטה האחרונה לא חל שינוי נסיבות משמעותי המצדיק את הגדלת הערבות. טענות המבקשים בדבר מספר העדים ושכר הטרחה אינן משכנעות, במיוחד נוכח העובדה שהמשיבה הראתה שיפור בעמדתה לאורך כל ההליך. זאת ועוד, המשיב הוכיח נכונות ויכולת לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות, והשופט סבור כי ההחלטה הראשונית בעניין הערבות היא החלטה סבירה. בסופו של דבר, הבקשה לסכום ערבות מוגדל נדחית, וכל צד נדרש לשאת בהוצאותיו. ההחלטה תועבר לבאי כוח שני הצדדים על ידי המזכירות.