עש"א 16259-11-23

תקציר

מר נחום יניב, מנהל בית משותף, הגיש תביעה נגד שוכר, אביב אוקנין, בגין אי השתתפות בתשלום הוצאות ניהול הבית המשותף. עם זאת, האותנטיות של פרוטוקול אסיפת דיירים, שתיעד את בחירתו של יניב כנציג, אותגרה על ידי אוקנין. במהלך הדיון בפיקוח הוצגו מספר תצהירים ועדויות בעל פה, הסותרים זה את זה, בדבר מינויו של יניב כמייצג. הממונה מצא את שבלת בן דקון, אמו של אביב אוקנין, שייצגה אותו בפגישה, כאמינה ופסק לטובת המשיב, אוקנין. יניב, שלא היה מרוצה מפסק הדין, ערער וביקש להציג ראיות נוספות – שני ייפויי כוח. ייפוי הכוח הראשון, מיום 14.10.2021, נשלח לכאורה ליניב בדוא"ל למחרת הפגישה, ובו אושר לשבלת לייצג את אביב. ייפוי הכוח השני ניתן ביום 19.1.2024. יניב טען כי מסמכים אלה הושמטו בשוגג מההליכים הקודמים. המשיב, אוקנין, התנגד לבקשה וקבע כי המבקש לא עמד בתנאים להגשת ראיות נוספות וכי המסמכים אינם ראיה אובייקטיבית. כמו כן, ייפוי הכוח השני נוצר במיוחד לצורך הערר, וייפוי הכוח הראשון, למרות שהיה קיים מאז אוקטובר 2021, לא הוצג במהלך הדיון המפקח. ערכאת הערעור קבעה כי בקשתו של המבקש אינה עומדת בדרישות תקנה 144 וכי המסמכים אינם מהווים ראיה אובייקטיבית שכן מהימנותם מוטלת בספק. עוד ציינה השופטת כי שיקול הדעת של הממונה נעדר קביעות עובדתיות נדרשות ולא התייחס כראוי לאשרור בדיעבד של מינויו של יניב. בעקבות זאת בוטל פסק דינה של הממונה, והתיק הוחזר אליה למשפט חוזר, במהלכו יכלה להכריע בעובדות הרלוונטיות ולהחיל את הדין בהתאם. בנוסף, חויב נציג הבית המשותף, יניב, לשלם למערערת, אוקנין, סך של 11,700 ₪ כהוצאות הערעור והבקשה להגשת ראיות נוספות.