ב"ל 43476-07-10

תקציר

פסק הדין דן בתחולת דינים הנוגעים למנגנון ההצמדה לגמלאות בתשלום פיגורים בעקבות תיקון לחוק הביטוח הלאומי. התיקון, שנכנס לתוקף בשנת 1998, הכניס את סעיף 297א, ושינה את הליך הפיצוי בגין עיכוב בקצבה. עם זאת, הוראת מעבר בתיקון, סעיף 20, קובעת כי אם הוגשה תביעה לפני המועד הקובע של התיקון וההטבה נותרה ללא תשלום עד לאחר מועד זה, יינתן הסכום הגבוה יותר בין הדין הישן לחדש. זאת, גם אם הגמלה משולמת רטרואקטיבית עבור התקופה שלאחר כניסת התיקון לתוקף. במקרה זה, התובעת הגישה את תביעתה לגמלת תלויים לפני מועד תחילת התיקון אך שולמה לאחר מועד זה. בית המשפט קבע כי על הנתבעת לחשב מחדש את הגמלאות המגיעות לתובע בהתאם לסכום הגבוה יותר שניתן לקבל בין החוק הישן (חוק הגמלאות) לבין החוק החדש (סעיף 297א לחוק הביטוח הלאומי). בנוסף, בקשת התובעת לריבית על הסכומים המעוכבים נדחתה על בסיס חוק הקצבאות, הקובע כי חוק פסיקת ריבית והצמדה אינו חל על קצבאות, מענקים או הטבות על בסיס הכנסה. בית המשפט הסביר כי חוק הביטוח הלאומי, שהוא חוק ספציפי, מתיר תשלום קצבאות רק בהפרשי הצמדה, ופוטר במפורש מתחולת חוק פסיקת ריבית והצמדה. זאת ועוד, נדחתה גם טענת התובעת כי הגמלה היא "חוב" הנובע מפסק דין ולא גמלה. בית המשפט הבחין בין המקרה הנוכחי לבין פסק דין קודם, וציין כי חובת התשלום של הנתבעים נבעה מסכסוך משפטי ולא בשל טעות מצדם. לפיכך, התביעה נדחתה, והנתבע לא חויב בתשלום הוצאות כלשהן. פסק הדין נשלח לשני הצדדים, כאשר התובע והנתבע מיוצגים על ידי נציגי הציבור שלהם. לצדדים שמורה הזכות לערער על פסק הדין תוך 30 יום מיום קבלתו.