בג"צ 10299/09

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה נגד צווי הפסקת עבודה והריסה לארבעה מבנים בבקעת הירדן. המבנים נמצאים בבעלות שתי קבוצות שונות של עותרים, המסכימים לצו ביניים האוסר על הריסת המבנים. המשיבים מבקשים לדחות את העתירה, בטענה כי העותרים והמבנים השונים צריכים להיות מושא לעתירות נפרדות, מה גם שהמבנים נמצאים במקומות שונים, במרחק של 10 ק"מ זה מזה. בית המשפט מסכים כי העתירה משלבת עניינים שאינם קשורים זה לזה ועלולה לעכב חקירה יעילה של כל מקרה, שכן נסיבותיו של כל עותר הן ייחודיות. לפיכך, בית המשפט מורה על דחיית העותרים 3 ו-4 (גוואנמה), תוך מתן אפשרות לעותרים 1 ו-2 (רשיידה) להמשיך בעניינם בעתירה הנוכחית. צו הביניים לעותרים 3 ו-4 עומד בתוקפו 45 ימים נוספים, והמשיבים נדרשים להגיש תגובה מקדמית בעניינם של העותרים 1 ו-2 בתוך פרק זמן זהה. פסק הדין מדגיש את הצורך בעתירות נפרדות במקרים כאלה ומזהיר מפני שילוב עניינים שאינם קשורים, גם אם הם מעלים בקשות דומות, כדי להבטיח שנסיבות פרטניות יישקלו כראוי.