ע"א 1144-04-17

תקציר

זהו פסק דין בתביעה אזרחית בישראל בנוגע לסכסוך על נזקי רכוש. התובעים, בני זוג, שכרו מספר נתבעים לתפקידים שונים בבניית מרתף ביתם. המרתף הוצף במי גשמים במהלך הבנייה והתובעים טענו כי הדבר נבע מרשלנות הנתבעים. הנאשם הראשון היה מהנדס בניין שהכין תוכניות ויישומים ופיקח על הבנייה. הנתבעים השני והשלישי היו קבלני בניין שביצעו את עבודות הבנייה. בית משפט קמא מצא כי תביעת התובעים כנגד הנתבע הראשון (מהנדס) והנתבע השני (קבלן) לא הייתה מוצדקת, אך הנתבע השלישי (אף הוא קבלן) התרשל והורה לו לשלם לתובעים פיצויים בסך 300,000 ש"ח, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. התובעים ערערו על פסק הדין וטענו כי הנתבע הראשון הציג מצג שווא, הסכים לאחריות נוספת והתרשל במילוי תפקידו. עוד טענו כי הנתבע השני התרשל בעבודתו. הנתבע הראשון טען כי לא גרם כל נזק וכי האירוע לא היה באשמתו או בשל רשלנותו. הנתבע השני טען כי לא הוכח כי התרשל וכי התובעים לא ראו בו בעל דין. ערכאת הערעור קיבלה חלקית את ערעור התובעים נגד הנתבע הראשון, ומצאה אותו אחראי לנזק שנגרם לתובעים עקב הצפה, אך הפחית את אחריותו ב-60% בשל רשלנות התובעים עצמם. אחריותם המשותפת ושל הנתבעים הראשון והשלישי הוגבלה לסכום שגבה הנתבע הראשון. התיק הוחזר לבית משפט קמא על מנת שימנה מומחה שיקבע את הנזקים בהם חייב הנתבע הראשון, שלא יעלו על 250,000 ₪. הערעור נגד הנאשם השני נדחה. התובעים חויבו לשלם לנתבע השני 5,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין, ולנתבע הראשון 7,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין בצירוף השווי הכספי של אגרת הערעור של התובעים. חלק מצווי ההוצאות שניתנו על ידי בית משפט קמא בוטלו אף הם.