ע"פ 8271/14

תקציר

המערער הורשע על ידי בית המשפט המחוזי במספר עבירות מין שבוצעו במספר נשים, בהן בנותיו מנישואים אחרים, ונידון ל-30 שנות מאסר. הערעור מתייחס להרשעה ולגזר הדין. עיקר הטענות בערעור נוגעות לשאלות: האם שגה בית המשפט המחוזי בממצאיו העובדתיים; האם נכונה הרשעתו של המערער בעבירות של מעשה מגונה ואונס; האם המערער ניצל את תלותו של אחד הנפגעים בו, והאם היה מודע לניצול זה; והאם שגה בית המשפט המחוזי בקביעת העונש. בית המשפט קבע כי לא יתערב בממצאי בית המשפט המחוזי במרבית סעיפי האישום. ראשית, באשר למהימנותם של העדים, ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בממצאיו של בית משפט קמא, הנוגעים לעובדות ולמהימנות, נוכח התרשמותו הישירה והבלתי אמצעית של האחרון מן העדים. הדבר נכון במיוחד לגבי עבירות מין, שלרוב מבוצעות באופן פרטי, והעדים היחידים למעשים הם העבריין והקורבן. שנית, באשר לאישום באונס, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאי בית המשפט המחוזי לפיהם המערער השתמש בכוח וכי היה מודע לחוסר הסכמתו של הנפגע לקיום יחסי המין. שלישית, באשר לאישום במעשה מגונה, קבע בית המשפט כי מעשיו של המערער היו בעלי אופי מיני וכי כל פרשנות אחרת תהיה בלתי מעשית ומלאכותית. רביעית, באשר לאישום של מעשה מגונה בבן משפחה קטין, קבע בית המשפט כי אין מקום להתערב בממצאים העובדתיים של בית המשפט המחוזי באשר למועד האירוע, ואישר את ההרשעה. חמישית, באשר לאישום בניצול מיני של אדם תלוי, קבע בית המשפט כי קיימת תלות ברורה של הנפגע במערער, שלא ניתן לסווגה כתלות הנוצרת מטבעה כחלק ממערכת יחסים בין אוהבים, אלא כחלק ממערכת יחסים לא בריאה בה הנפגע הוא קטין. עוד קבע בית המשפט כי המערערת הייתה מודעת לכך שהנפגעת הסכימה לקיים עמו יחסי מין רק בשל תלותה בו. עם זאת, בית המשפט מצא כי קיים ספק סביר אם יחסי המין הראשונים החלו לפני שמלאו לנפגע 16, ולפיכך קיבל חלקית את הערעור באישום זה, וזיכה את המערער מהרשעתו לפי סעיפים 346(א)(1) לחוק העונשין ו-347(א)(1), ותחת זאת הרשיע אותו בעילה שלא בהסכמה לפי סעיף 346(א)(1) ומעשה סדום לפי סעיף 347(א)(1) לחסד"א. שישית, באשר לעונש קבע בית המשפט כי אין מקום להפחית את עונש המאסר שהוטל על המערער, וכי בית המשפט המחוזי התחשב בנסיבותיו האישיות של המערער בבואו לקבוע תקופות מאסר חופפות. לבסוף, זיכה בית המשפט את המערער מהרשעתו לפי סעיפים 346(א)(1) ו-347(א)(1) לחוק העונשין, ובמקום זאת הרשיע אותו בעילה שלא בהסכמה לפי סעיף 346(א)(1) ומעשה סדום לפי סעיף 347(א)(1) סיפא. גזר הדין יישאר על כנו.