ב"ל 39376-09-19

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, תוך הסתמכות בלעדית על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק הדין בבית הדין האזורי לעבודה חיפה, ת"א 39376-09-19 (אלדד קן-תור נ' המוסד לביטוח לאומי)** **פתח דבר:** פסק הדין עוסק בתביעה להכרה בפגיעה בכתף שמאל של התובע, אלדד קן-תור, כפגיעה בעבודה, על דרך המיקרוטראומה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), דחה את התביעה בנימוק כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי או אירועים תאונתיים זעירים שהובילו לקרע בכתף. בית הדין שמע את עדות התובע, עיין בראיות שהוצגו, ובהיעדר עדים מטעם המל"ל, קיבל את סיכומי הצדדים בעל פה. **עובדות המקרה:** התובע, יליד 1955, הוא הבעלים ומנהל של חברת "קן – אל ציוד טכני בע"מ", העוסקת במסחר בציוד טכני. העסק פועל משנת 1995, והתובע מנהל אותו בימים א'-ה', משעה 07:00 עד 17:00. הגדרתו הראשונית של התובע כתובע כ"טכנאי ונותן שירות" שונתה בעדותו ל"מנהל העסק", והוא אישר כי תפקידו לא השתנה משמעותית בשנים האחרונות, למרות שינויים בהיקף העבודה ובמספר העובדים. **תיאור תנאי עבודתו של התובע:** 1. **קבלת הזמנות והכנה:** התובע מקבל הזמנות במיילים, פקסים או דרך אנשי מכירות. לאחר מכן, הוא מכין את ההזמנות, הכוללות קרטונים גדולים או קטנים. 2. **אספקת סחורה:** התובע יוצא לבצע אספקת סחורה ללקוחות באופן יומיומי, לעיתים פעמיים-שלוש ביום, באמצעות טנדר. משך הנסיעה יכול לנוע בין 20 דקות למרחקים קצרים ועד 30 ק"מ מחדרה. 3. **משקל וגובה הסחורה:** המשקל נע בין 9-5 ק"ג לגלילי נייר, לבין 40-50 ק"ג למשאבת לחץ. משקלים כוללים של חבילות יכולים להגיע עד 150 ק"ג. התובע פורק את הסחורה בעצמו, ונעזר בעובדי הלקוח להרמת ציוד כבד. 4. **שעות עבודה וחלוקת זמן:** התובע מבצע עבודה משרדית כחצי שעה בבוקר, עוסק בקידום מכירות, פתרון בעיות וייעוץ טכני בין משלוחים. בשעות "מתות" (12:00-16:00), הוא נוסע ללקוחותיו ומספק ייעוץ טכני. 5. **עבודה פיזית:** רוב העבודה מבוצעת בידיים, מאחר ואין אפשרות להשתמש בציוד הרמה בין המדפים, למעט עגלת "שקים". בממוצע, התובע מבצע 4-5 הובלות סחורה בנפח גדול בשבוע. 6. **סיוע מעובדים:** עובדת בשם אורית מסייעת בהכנת הזמנות קלות. התובע מעביר סחורה מהמחסן לרכב באמצעות עגלת שקים, ומרים בידיים לארגז הטנדר. במשקלים כבדים מעל 25 ק"ג, הוא נעזר בעובד נוסף. 7. **שונות בתיאורי העבודה:** קיימים הבדלים בין תיאורי עבודתו של התובע בכתב התביעה, בהודעה לחוקר, ובתצהיר עדות ראשית. הבדלים אלו מתייחסים להיקף הפעילות הפיזית, סוג הסחורה, אופן ההעמסה והפריקה, וחלוקת הזמן בין המשימות השונות. 8. **עבודת הנהלה מול עבודה פיזית:** התובע מעריך שהעבודה המשרדית מהווה כ-10%, בעוד שרוב זמנו מרוכז באספקת סחורות. עם זאת, הוא מודה שהיקף העבודה אינו סימטרי. 9. **מספר עובדים ורכבים:** בשלוש השנים האחרונות, העסיק התובע שני עובדים בלבד בהובלת סחורה, והיו ברשותו שני רכבים. **טענות הצדדים:** * **התובע:** טוען כי הוכחה תשתית ראייתית לקיום מיקרוטראומה, שכן ביצע עבודה פיזית קשה, תנועות חוזרות ונשנות, הרמה וסידור סחורה בגבהים שונים. * **המל"ל:** טוען כי לא הוכחו אירועים תאונתיים זעירים, כי עבודת התובע מגוונת וקשה לבודד את הפעולות הגורמות לפגיעה, וכן כי משקל וגובה הסחורה משתנים. לפיכך, יש לדחות את התביעה. **דיון והכרעה:** **היריעה המשפטית - תורת המיקרוטראומה:** בית הדין מדגיש את הדרישות להוכחת מיקרוטראומה: 1. **פגיעות זעירות מצטברות:** יש להוכיח קיומן של פגיעות זעירות, שכל אחת מהן גרמה לנזק זעיר, אשר הצטברותו הכללית הובילה לנזק ממשי הפוגע בכושר העבודה (עב"ל 266/98 מזרחי, דב"ע מו/0-64 מיכאלי). 2. **תנועות חוזרות ונשנות:** על הנפגע להוכיח קיומן של תנועות חוזרות ונשנות זהות או דומות במהותן במהלך יום העבודה (עב"ל 1012/00 שבח). 3. **"זהות במהותן" ולא זהות מוחלטת:** הפסיקה קבעה כי די בכך שהתנועות יהיו "זהות במהותן", כלומר דומות האחת לרעותה, ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר בגוף ויגרמו לנזק ממשי (בג"צ 4690/97, עב"ל 313/97). **הפסיקה הרלוונטית - פרשת דוידוב (עב"ל (ארצי) 16094-05-14):** בית הדין הארצי דחה ערעור של סדרנית סחורה שטענה לפגיעת גב כתוצאה ממיקרוטראומה. נקבע כי אף שהמערערת ביצעה פעולות הכוללות התכופפות והרמת משאות, פעולות אלו לא בוצעו ברצף קבוע ובסדר מסוים, אלא בהתאם לצורך. הוכרע כי הפעולות היו מגוונות, שונות במהותן מבחינת המאמץ, התדירות והרציפות. **החידוש הלכאורה בפרשה זו הוא ההדגשה כי פעולות מגוונות, גם אם חוזרות על עצמן מספר פעמים, אינן עומדות בדרישת הרציפות והזהות במהותן הנדרשות לתורת המיקרוטראומה, גם אם הן גורמות למאמץ מוגדר.** **מן הכלל אל הפרט - החלת הדין על המקרה:** בית הדין קבע כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה להוכחת תשתית עובדתית למיקרוטראומה, מן הטעמים הבאים: 1. **עבודה מגוונת:** התובע ביצע מגוון רחב של תפקידים, כולל ניהול עסקי, עבודה משרדית, מתן ייעוץ טכני, וכן אספקת סחורה. 2. **הערכת היקף עבודתו הפיזית:** בית הדין קבע כי הערכת התובע כי ביצע 50% מעבודת האספקה (בזמן שהעסיק שני עובדים באספקת סחורה בלבד) אינה סבירה ואינה מתיישבת עם מספר הרכבים שברשותו. לפיכך, אינו מקבל הערכה זו. 3. **שונות במשקל, גובה וסדר הפעולות:** כמות ומשקל הסחורה משתנים, גובה המדפים שונה, והעבודה אינה מבוצעת ברצף קבוע ובסדר מסוים, אלא בהתאם לצורך, בדומה למקרה בפרשת דוידוב. 4. **חוסר תיאור של מנגנון הפגיעה:** התובע לא תיאר את התנועות הספציפיות בכתף שמאל או את מנגנון ההרמה שגרם לפגיעה, במיוחד בהתחשב בכך שידו הדומיננטית היא ימין. **החלטה:** לאור האמור, בית הדין קבע כי לא התקיימה תשתית עובדתית מספקת לבחינת הפגיעה לפי תורת המיקרוטראומה, ולפיכך **נדחתה התביעה ללא מינוי מומחה רפואי**. **סוף דבר:** התביעה נדחתה ללא צו להוצאות. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **נטל ההוכחה על התובע:** פסק הדין מדגיש שוב את נטל ההוכחה הכבד המוטל על התובע בטענות מיקרוטראומה, הכולל הוכחת עבודה פיזית הכרוכה בתנועות חוזרות ונשנות, זהות במהותן, ובאופן רציף. 2. **הדגשת דרישת הרציפות והעקביות:** בהתבסס על פסיקת בית הדין הארצי בפרשת דוידוב, פסק הדין מרחיב את ההבנה כי גם אם ישנן פעולות פיזיות המבוצעות באופן חוזר, אך אלו אינן רציפות או קבועות, הן אינן עומדות בדרישות תורת המיקרוטראומה. הניתוח של בית הדין בעניין "הערכת היקף עבודתו הפיזית" של התובע, והקביעה כי אינה סבירה, משקף את הגישה המחמירה בבחינת הראיות המוצגות. 3. **חשיבות התיאור המדויק של הפעולות:** אי-הצגת תיאור מפורט של התנועות שבוצעו, ושל מנגנון הפגיעה, עלולה להוביל לדחיית התביעה, במיוחד כאשר קיים קושי לקשר בין העבודה הכללית לתלונה הספציפית. 4. **"עבודה מגוונת" כמחסום להכרה:** ההיבט של "עבודה מגוונת" נדון כגורם מקשה על בידוד הפעולות הספציפיות הגורמות לפגיעה, ובכך מחזק את דרישת הוכחת הרציפות והעקביות. 5. **הימנעות ממינוי מומחה רפואי:** פסק הדין ממחיש כי בית הדין יכול לדחות תביעה כבר בשלב העובדתי, במידה ונטל ההוכחה הבסיסי אינו מתקיים, ובכך חוסך משאבים רבים הן לצדדים והן למערכת השיפוט. לסיכום, פסק הדין מדגים יישום קפדני של דרישות תורת המיקרוטראומה, תוך התבססות על פסיקות קודמות של בית הדין הארצי, ומדגיש את החשיבות של הוכחת רציפות, עקביות, ופעולות דומות במהותן, בנוסף להוכחת קיום עבודה פיזית מאומצת.