ע"פ 11738/05

תקציר

עולה חדש בשם ציון אמיר, יליד 1954, הורשע בשורה של סעיפים, בהם זיוף, מרמה ושיבוש הליכי משפט הקשורים למזימה שבה הונה מבקשי רישיון מונית בסכום של למעלה מ-27 מיליון שקל. במסגרת התוכנית הבטיח אמיר לסייע למבקשים לקבל רישיון להפעלת מונית. הוא היה מקבל תשלום עבור אגרת הרישוי ומחזיר למבקש שובר תשלום מזויף, הנושא חותמת מזויפת מרשות הדואר. לאחר מכן היו המבקשים מגישים את השוברים המזויפים למשרד התחבורה, שהנפיק את הרישיונות מבלי לדעת שהתשלום מזויף. תוכנית זו פעלה בין השנים 2001 ל-2004 ופגעה במספר רב של מועמדים. כשמשרד התחבורה חשף את התרמית, אמיר ניסה לטייח אותה באמצעות בדיית סיפור על עובד ממורמר שגנב את הכסף ואף הגיש תלונה שקרית במשטרה. אמיר לא הביע חרטה ולא החזיר אף אחד מהכספים שנגנבו. בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע אותו והטיל עליו עונש של שמונה שנות מאסר, מאסר על תנאי וקנס של 2 מיליון שקל. אמיר ערער על גזר דין זה, אך מאוחר יותר משך את ערעורו על גזר הדין וביקש רק להקל בעונשו. בג"ץ דחה את ערעורו וקבע כי עונשו של בית המשפט המחוזי מאוזן ומתון, אך תיקן את הקנס לשנת מאסר בשל מצבו הכלכלי של אמיר. בג"ץ שם בראש סדר העדיפויות את שיקולי האינטרס הציבורי ואת הצורך בהרתעה בקיום גזר הדין, למרות עברו הנקי של עמיר ורשלנות המדינה במניעת המרמה.