ת"א 1372/07

תקציר

התובעת, שהייתה שותפה של 50% בשותפות עסקית עם הנתבעת מס' 1, החליטה למכור את חלקה ולצאת מהשותפות. היא הגישה תביעה הן נגד הנתבע מס' 1 והן נגד הנתבעת מס' 2 – אמו של הנתבע מס' 1 – בדרישה לתשלומים שונים ובקשה למתן צו שימנע מהנתבעים לעשות שימוש בחשבוניות השותפות. התובעת טענה כי היה לה הסכם עם הנתבעת מס' 2 בדבר תנאי יציאתה, אותו לא עמדו הנתבעים. השופטת קבעה כי לא היה הסכם כזה, מלבד תשלום של 50,000 ₪ לתובע, שהנתבעים עשו. עוד קבעה השופטת כי התובעת לא ביצעה בדיקת נאותות מספקת טרם כניסתה לשותפות, ולפיכך לא יכלה להפנות טענות תקפות כנגד הנתבעים בנוגע למצבו הכלכלי של העסק. השופטת הורתה לנתבעת מס' 1, שנותרה שותפה בעסק, לפצות את התובעת בגין מחצית מתשעה שיקים שטרם נפרעו, בסך כולל של 46,188 ₪, כמתחייב מדיני השותפויות. השופט דחה את כל הטענות האחרות נגד שני הנתבעים, ולא מצא ראיות התומכות בהן. כמו כן, השופטת דחתה את בקשת התובע למתן צו למניעת שימוש בחשבוניות שותפות וסירבה להעניק פיצול סעדים. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, כאשר הנתבע מס' 1 שילם לתובע סך של 23,094 ₪ בתוספת ריבית בתוך 30 יום. לשני הצדדים ניתנה זכות ערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.