ב"ל 45557-09-20

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתביעה לפיצויי פגיעה שהגיש תובע שעבודתו כללה הפעלת מלגזה וביצוע מטלות פיזיות אחרות. השאלה המרכזית הייתה האם קיים קשר סיבתי בין ליקוי רגליו של התובע לבין סביבת עבודתו. בית המשפט מינה מומחה לרפואה אורתופדית, ד"ר רוני בשוראי, כדי לבחון את הקשר הנטען הזה. חוות דעתו המקיפה של ד"ר בשוראי, שהתבססה על העובדות המוסכמות והמסמכים הרפואיים, קבעה כי לא היה קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין הפגיעה ברגלו, ואף לא חלה החמרה במצבו עקב עבודתו. חוות הדעת של המומחה התבססה על ההיסטוריה הרפואית של התובע ועל אופי עבודתו, שלא כללה פעילות שעלולה לגרום למיקרוטראומה. בית המשפט מצא את חוות דעתו של המומחה אובייקטיבית, מבוססת ועולה בקנה אחד עם הראיות הקיימות, ומעניק לה משקל משמעותי. משכך, דחה בית המשפט את התביעה, שכן היעדר קשר סיבתי בין הליקוי לבין סביבת העבודה מנע כל צורך לקבוע את מידת השפעת העבודה על הירידה. עוד צוין בפסק הדין כי הצדדים הסכימו להליך, ולמומחה שיקול דעת האם לבחון את התובע פיזית. הן טענות התובע והן טענות ההגנה נשקלו, אך בית המשפט לא מצא סיבה לסטות מחוות דעתו של המומחה או למנות מומחים נוספים. פסק הדין ניתן ללא הוצאות, ולשני הצדדים יש זכות ערעור תוך 30 יום מקבלתו.