ע"א 273/63

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת על עשרה שיקים בסך כולל של 5,500 ל"י. את השיקים החזיק אברהם אדלר, שהעביר אותם לבתו, התובעת, כרמלה קליינבאום. הנאשמים, פנחס ואורי הלר, טענו כי הצ'קים ניתנו לאדלר תמורת הלוואות. התובעת טענה כי השיקים ניתנו בתמורה לסחורה שנמכרה לנתבעים. התיק נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שקיבל חלקית את טענת התובע. הנתבעים ערערו על ההחלטה, והתובע ערער שכנגד. בית המשפט העליון קיבל חלקית את הערעור ודחה את הערעור שכנגד. בית המשפט מצא כי הערכאה הנמוכה יותר שגתה בפרשנות החוק בנוגע להצגת שיקים לפירעון. בית המשפט העליון קבע כי הנתבעים אינם אחראים לאי הצגת השיקים, שכן התובעת לא הציגה אותם לבנק תוך זמן סביר. עם זאת, בית המשפט מצא גם כי ממצאיה העובדתיים של הערכאה הנמוכה יותר, במיוחד בנוגע לאופי העסקאות, לא נפלו פגמים. כתוצאה מכך נדחתה התביעה לגבי תשעה שיקים בסך כולל של 4,500 ל"י. בית המשפט אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר בנוגע לשיק הנותר על סך 1,000 ל"י, וקבע כי הנתבעים חייבים בתשלום סכום זה בצירוף ריבית. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות הן בבית המשפט העליון והן בבית המשפט המחוזי.