ת"א 503/85

תקציר

המקרה הנדון נסוב סביב שידור טלוויזיה שכלל קטע קצר עם תוכן מכפיש פוטנציאלי כלפי התובע. השידור, שכותרתו "מבט שני", התמקד במעצר חשודים לפני משפט וכלל סרטון של שוטרת מכוונת את יחידות המשטרה מעבר לקו החם לכיכר סטרומה, במיוחד מעל מסעדת מדינה, בשל חשד לפעילות סמים. התובע, הבעלים של מסעדת "שיפודי המדינה" הממוקמת בסמוך לכיכר האמורה, טען כי התשדיר השמיץ אותו ופגע בשמו הטוב ובעסקיו. עם זאת, בית המשפט דחה את התביעה. בית המשפט קבע כי השידור לא ייחס את הדברים ישירות לתובע וכי צופה סביר לא היה מגיע למסקנה אחרת. בנוסף, קבע בית המשפט כי הפרסום משקף את האמת ויש בו אינטרס ציבורי, תוך שימוש בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע כהגנה. תנאי "האינטרס הציבורי", שפורש בצמצום, התקיים, נוכח האינטרס הציבורי הרחב יותר ששירת השידור, שהתמקד במעצרים לפני משפט ובמבצעי אכיפת החוק. יתר על כן, אופיו הקצר של הקטע השנוי במחלוקת בתוך השידור הארוך יותר תמך בפרשנות זו. כך היו הנתבעים מוגנים מפני תביעות לשון הרע, והתביעה נדחתה. התובע חויב בהוצאות הנתבעים, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪.