ת"צ 38266-09-13

תקציר

התובעים, מר חני חנה ומר שי צוקרמן, הגישו בקשות לאישור תביעה ייצוגית נגד מספר חברות זרות, ביניהן אלסטום סוסייטה אנונימה (אלסטום צרפת), סימנס ו-ABB, בגין מעורבותן בקרטל תשתיות חשמל. הקרטל גרם לכאורה לצרכנים בישראל לשלם מחירים מופקעים עבור חשמל. התובעים הגישו את בקשות האישור לאלסטום ישראל, בטענה שהיא מייצגת את החברות הזרות. אלסטום ישראל הכחישה זאת וטענה כי הדרך הראויה לשרת את החברות הזרות היא באמצעות תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי. בית המשפט בחן האם השירות לאלסטום ישראל היווה המצאה חוקית עבור אלסטום צרפת וחברות אחרות לפי תקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת מתן שירות לבעל רישיון בניהול עסקים. השופט ציין כי מטרת התקנה היא להבטיח כי הנתבעים ילמדו על ההליכים המשפטיים נגדם. השופטת סיפקה סקירה של הפסיקה המפרשת את התקנה והדגישה את הצורך להוכיח מערכת יחסים אינטנסיבית בין הנתבע לבעל הרישיון. השופט מצא ראיות מספיקות למערכת יחסים אינטנסיבית בין אלסטום ישראל לאלסטום צרפת, לרבות מיתוג משותף, משרדים משותפים ומעורבותה של אלסטום ישראל בייצוג אלסטום צרפת בפעילותה העסקית בישראל. בנוסף, בית המשפט הביא ראיות שאינן שנויות במחלוקת לחפיפה בין ההנהלה הבכירה לבין השפעתה של אלסטום צרפת על אלסטום ישראל. השופט הגיע למסקנה כי התובעים עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם להוכיח המצאה כדין לאלסטום צרפת באמצעות אלסטום ישראל. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות מספיקות כדי לתמוך באמצאה לחברות אחרות המוזכרות בתביעה. לפיכך, בקשתה של חנה התקבלה במלואה, ואילו בקשתו של צוקרמן אושרה באופן חלקי. אלסטום ישראל חויבה לשאת בהוצאות התובעים.