תפ"ח 35162-10-12

תקציר

הכרעת הדין דנה בגזר דינה של אם שהרגה שלושה מארבעת ילדיה וניסתה לרצוח את הרביעי. היא הורשעה בשלושה סעיפי רצח ובסעיף אחד של ניסיון רצח ותקיפה בנסיבות מחמירות. דעת הרוב, שנכתבה על ידי השופט סלוצקי ואליה הצטרף השופט סטרונג, גוזרת על הנאשם שתים עשרה שנות מאסר, בהתחשב בעיקרון המנחה של התאמה, נסיבות העבירות ומצבו הנפשי של הנאשם. הם מגדירים את נסיבות המקרה כחריגות ביותר ומציינים כי הנאשמת אהבה את ילדיה ופעלה מתוך הפרעה נפשית קשה, תוך שמיעת קולות פיקודיים. הם מדגישים את קדושת החיים ואת נזקי העבירות, אך מביאים בחשבון גם את שליטתה המוגבלת של הנאשמת במעשיה ואת קרבתה לסף אי השפיות. מסקנתם היא כי עונש מאסר של 12 שנים הוא עונש הולם, ושנתיים מאסר על תנאי נוספות. השופט לוי, בדעה חולקת, טוען כי עונש הרוב קל מדי ומציע עונש של 15 שנות מאסר, תוך שימת דגש על מספר הקורבנות, האופי המצטבר של העבירות והצורך להגן על הציבור, ובמיוחד על בתו הנותרת של הנאשם. השופט לוי מציין את השיפור במצבה הנפשי של הנאשמת, אך מביע חשש מהסיכון הפוטנציאלי הנשקף ממנה, במיוחד אם תפסיק ליטול תרופות לאחר שחרורה. לדעתם, גישת אמצע הדרך, עונש של חמש עשרה שנות מאסר, מאזנת נכון בין כל השיקולים הרלוונטיים במקרה טרגי זה.