רע"א 4132/15

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על עיתוי הליך הערעור, שבמרכזה מועד מתן פסק הדין לבא כוח המערערים. המשיב טען כי פסק הדין נמסר לבא כוח המערערים ביום 29.3.2015, אך השופט קבע כי מועד זה אינו יכול להיחשב כמועד ההמצאה הרשמי ללא נסיבות חריגות, וחריג הידע אינו חל במקרה זה. השופטת דחתה גם את טענת המשיב בדבר היעדר תצהיר המאשר את מתן פסק הדין, בהנחה שאכן התקיים במועד הנטען. תחת זאת, הסתמך השופט על הרישומים במערכת המשפט נטו, מהם עולה כי פסק הדין נשלח לבא כוח המערערים באמצעות פקסימיליה ביום 31.3.2015. עם זאת, בשל היעדר רישומי טלפון ובהתבסס על תצהיר בא כוח המערערים, הגיע השופט למסקנה כי גם מועד זה אינו מחייב. בסופו של דבר, הוחלט כי תאריך ההגשה בדואר רשום, 13 במאי 2015, כפי שמצוין ברישומי מערכת המשפט נטו, ייחשב כתאריך ההמצאה הרשמי. מאחר שהליך הערעור הוגש ביום 14.6.2015, בתוך פרק הזמן המותר, פסק השופט לטובת המערערים ודחה את הבקשה למחיקת ההליך. בהתחשב בנסיבות, השופט גם קבע כי לא ייפסקו הוצאות למי מהצדדים.