ת"א 1677/96

תקציר

פסק הדין מתייחס לתאונת דרכים שהתרחשה בשנת 1990, בה נפגעה התובעת, דינה בת השלוש, מרכב בעת ששיחקה בסמוך לביתה. אין מחלוקת על החבות, ופסק הדין מתייחס רק לגובה הפיצויים שישולמו לדינה ולהוריה. דינה סבלה בתאונה מחבלות קשות, כולל פגיעות מערכתיות מרובות בפלג גופה התחתון, באגן, ברגליה ובחזה. היא אושפזה למשך 236 ימים ועברה טיפולים וניתוחים רבים. מספר מומחים רפואיים העריכו את נכויותיה של דינה, הכוללות ליקויים אורתופדיים, נוירולוגיים ואורולוגיים, והעריכו את נכותה הרפואית הכוללת בשיעור של 90%. השופט הכיר בחומרת פציעתה של דינה, אך ציין גם כי חלק ממגבלותיה אינן מוצדקות ואינן עולות בקנה אחד עם מגבלותיה הרפואיות. הם קבעו לה את הנכות התפקודית בשיעור של 70%. פסק הדין פסק לדינה פיצויים שונים, בהם הפסדי השתכרות שנקבעו בסכום גלובלי של 1,250,000 ש"ח – סיוע צד ג' בעבר ובעתיד (300,000 ש"ח ו-735,000 ש"ח, בהתאמה), הוצאות ניידות (70,000 ש"ח בעבר ו-350,000 ש"ח לעתיד), התאמות דיור (35,000 ש"ח), נעליים, סד לכף הרגל וקביים (50,000 ש"ח), חיתולים (25,000 ש"ח), הוצאות רפואיות (100,000 ש"ח), ניתוחים לתיקון עיוותים באגן (100,000 ש"ח), שיעורים פרטיים (50,000 ש"ח) ונזקים לא ממוניים (326,260 ש"ח). בניכוי תשלומים תכופים שקיבלה דינה, בסך 179,402 ש"ח, חושב יתרת החוב לה בסך 3,212,058 ש"ח. סכום זה כלל הקפאה של 500 אלף שקל, שתחושב ותשולם בהתאם להסכמת הצדדים בנוגע לקצבת הנכות שלה. הנתבעים חויבו לשלם סכום זה, בצירוף הוצאות משפט ו-13% דמי שכירות ומע"מ. פסק הדין נחתם בהדגשה כי על הנתבעים לשלם לתובע את הסכום שנפסק במלואו, עם דמי שכירות מופחתים אם התשלומים התכופים מבוצעים ללא צורך בהתדיינות משפטית.