רע"פ 641/19

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת רשות הערעור, שכמעט ולא נענית, אלא אם כן מדובר בשאלה בעלת חשיבות ציבורית או בעיוות דין משמעותי. המבקש טען כי עניינו מעלה שאלה משפטית עקרונית, אך בית המשפט לא הסכים ולא מצא עילה לערעור או ראיות לעוול חמור. בית המשפט התייחס לסעיף 229, שעניינו תשלומי קנס, וציין כי הוא אינו תומך בטענות המבקש. סעיף זה מאפשר שתי פעולות אם מתקבלת הודעת קנס: הגשת בקשה לביטול ההודעה או בקשה למשפט בטווחי זמן מוגדרים. אם הקנס שולם, החוק רואה את האדם כמי שהודה באשמה, ובכך מבטל את האפשרות לבקש משפט לאחר תקופת תשעים הימים. המבקש שילם את הקנס, מה שהופך את ההודאה באשמה ואת ההרשעה לאפקטיבית, כאשר פעולות נוספות כמו ביטול הקנס או בקשה למשפט נתונות לשיקול דעת. המבקש לא עמד בתנאים להארכת תקופת המשפט לפי סעיף 230. בנוסף, תגובתו הראשונית לעבירה נתפסה כהודאה חלקית, מה שהפחית את החשש לעיוות דין. המבקש גם לא הציג טענת הגנה ממשית, אלא רק הכחיש את האישומים. לפיכך נדחתה הבקשה וההחלטה ניתנה סופית ביום 10.4.2019.