ת"א 5338/03

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה לכפל ביטוח בגין תאונת מחפר. התובעת מס' 1, חברה לעבודות עפר, הייתה מבוטחת על ידי התובעת מס' 2 מפני חבות מעביד; הנתבע מס' 3, נהג מחפר שהועסק על ידי התובע מס' 1, היה מבוטח על ידי הנתבעים מס' 1 ומס' 2 מפני אחריות חובה לשימוש במחפר. הטענה נובעת מאירוע בו הנתבע מס' 3, בעת שעבד אצל התובע מס' 1, הפך את המחפר ופגע בצד שלישי וגרם לו לחבלות. הנפגע הצליח לתבוע את התובעת מס' 2 לפיצויים, מה שהוביל לתביעה זו של התובעים מס' 1 ומס' 2 כנגד הנתבעים להתחלק בנטל הפיצוי על בסיס כפל ביטוח. בית המשפט מצא כי שתי פוליסות הביטוח מכסות את אותו סיכון, קרי את האחריות לנזקי הנפגע, למרות שמותיהן השונים של הפוליסות. עוד נמצא כי התובעים פירטו די הצורך את הפוליסות ואת היחסים ביניהן, בניגוד לטענות הנתבעים. זאת ועוד, בית המשפט קיבל את טענת התובעים כי תביעתם הקודמת בפני בית המשפט העליון, אשר שללה כפל ביטוח, הוגשה בנסיבות שונות ואינה מהווה השתק. בהסתמך על נטייתו של בית המשפט העליון להחיל את סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח על המקרה הנוכחי, פסק בית המשפט לטובת התובעים ופסק להם 1,390,754 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות.