ע"א 1064-01-22

תקציר

הערעור מתייחס להסכם חוזי ליבוא רכב מחו"ל. המערערת שילמה למשיבים, חברה ובעל המניות היחיד בה, עבור יבוא דגם רכב מסוים בעלות מסוימת. עם זאת, הרכב שסופק למערערת לא היה זה שהוזמן, מה שהוביל לתשלומי מס נוספים. המערערת תבעה את המשיבים לפיצויים ולפיצויים בגין עוגמת נפש, אך בית משפט השלום בתל אביב דחה את התביעה נגד בעל המניות ולא מצא כל אחריות אישית. הערעור מערער על דחייה זו. המערערת טוענת כי התנהלותו חסרת תום הלב של בעל המניות לאורך כל מערכת היחסים החוזית צריכה להטיל אחריות אישית. בית המשפט, לאחר בחינת העובדות, מסכים כי בעל המניות אחראי באופן אישי. על אף שהמערערת התקשרה מרצון בהתקשרות חוזית עם החברה, היא הפכה לנושה נזיקית שלא מרצון בשל חוסר תום לב ותרמית של בעל המניות. התנהלות זו, שהייתה כרוכה בהטעיית המערערת ובהפרת החוזה, מצדיקה אחריות אישית מכוח חובת הזהירות כלפי צדדים שלישיים. זאת ועוד, בית המשפט דוחה את טענות המשיבים ביחס להסכם הפשרה ולסעיף הגבלת האחריות בחוזה. חיוב המס הנוסף התגלה לאחר חתימת הסכם הפשרה, והמערערת לא יכלה לצפות אותו. כמו כן, לא הוכחה אמיתותה של החשבונית הגבוהה יותר, והתנהלותו של בעל המניות מצדיקה הטלת חובות החברה עליו. לפיכך, הערעור מתקבל. בעל המניות חב ביחד ולחוד עם החברה לפצות את המערערת בגין תשלומי המס הנוספים. בנוסף, נדרש בעל המניות לשלם למערער הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.