בש"פ 5589/10

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לעצור את המערער עד תום הליכי ההסגרה. המערער, שהסגרתו מתבקשת על ידי ממשלת רוסיה, מבוקש בגין עבירות מין לכאורה בבתו החורגת הקטינה. העבירות בוצעו בין השנים 1999 ל-2004, הן ברוסיה והן בישראל. המערער טוען כי הראיות שהוצגו בבקשת ההסגרה אינן קבילות על פי הדין הישראלי, אך בית המשפט דוחה טענה זו וקובע כי דיני הראיות בהליכי הסגרה צריכים להיות גמישים יותר. דבריו של הקטין וראיות אחרות נחשבים תקפים, ובית המשפט מוצא די ראיות לכאורה כדי לתמוך בטענות. זאת ועוד, בשל התנהגותו של המערער בעבר, שכללה בריחה מרוסיה בתנאים מגבילים, בית המשפט אינו בוחן את האפשרות לשחררו כחלופה למעצר. הערעור, המבקש לערער על החלטת בית המשפט המחוזי, נדחה, ומעצרו של המערער עד תום הליכי ההסגרה מתקבל.