ע"פ 4077/10

תקציר

בפסק הדין בערעור נאמר, כי התנהלות המשיב בעניינם של המערער וטאהא, שהואשמו שניהם בהריגה משותפת ובתקיפה בנסיבות מחמירות, הביאה למצב בו המשיב לא הצליח להצדיק את הפער הקיצוני בעונשם. בעוד שהמערער נידון ל-11 שנות מאסר, טהא קיבל עונש קל משמעותית של שבע שנים, יחד עם דמי פיצוי קטנים יותר שישולמו למשפחת המנוח. בית המשפט מכיר בחומרת העבירות שביצע המערער, אך מאחר שהמשיב טען קודם לכן כי מעשיו של טאהא שקולים בחומרתם למעשיו של המערער, הם מצדיקים את קבלת הערעור לתיקון העונש. חרף העובדה שהסדר הטיעון של המערער מלמד על הסכמתו עם העונש הקודם, מחליט בית המשפט להפחית את עונש המאסר בפועל שהוטל עליו לשמונה שנים, תוך השארת יתר רכיבי העונש על כנם. עוד נקבע בפסק הדין כי עקרון אחידות הענישה מחייב שמירה על יחס הוגן ומידתי בין עונשם של נאשמים בעבירות דומות. החלטה זו נתמכת על ידי השופט נ' הנדל והשופט ח' מלצר, אשר מסכימים אף הם עם הפחתת עונשו של המערער לשמונה שנות מאסר.