ת"א 53339-11-11

תקציר

המבקשים ביקשו לדחות את תביעת המשיבים לפיצויים בסך 2,500,000 ₪, שנבעו מעסקת מקרקעין במרמה. המבקשים, שהיו הנתבעים בהליך הקודם, טענו כי פסק הדין באותו מקרה מהווה מעשה של בית המשפט באמצעות השתק החברה, המונע את התביעה הנוכחית. עוד נטען, כי לכתבי הטענות של המשיבים אין עילת תביעה, וכי אין יריבות בין המבקשים לבין המשיבים. המשיבים, שהיו התובעים בהליך הקודם, טענו כי המבקשים אחראים לאי עדכון רישומי החברה, שאיפשר את עסקת המרמה. עם זאת, בית המשפט מצא כי המשיבים כבר טענו והפסידו בסוגיית הרשלנות התורמת בהליך הקודם, אשר יצרה השתק של החברה ומנעה מהם לדון מחדש בנושא. יתר על כן, פסק הדין במקרה הקודם דחה במשתמע את תביעת המשיבים לקיזוז, ובכך מילא את דרישות השתק החברה. בית המשפט הדגיש את חשיבות הסופיות בהתדיינות ואת האינטרס הציבורי להימנע מהכרעה שיפוטית סותרת. מאחר שהמשיבים קיבלו את יומם בבית המשפט והמבקשים לא היו אחראים ישירות לתרמית, נדחתה התביעה נגד המבקשים על הסף. המשיבים חויבו לשלם למבקשים הוצאות בסך 7,000 ₪.