ת"א 55818-03-21

תקציר

התובע, עו"ד אמיר פלדמן, האשים את עורך דינו לענייני גירושין, עו"ד שיבר, ברשלנות מקצועית בטיפול בהליך הגירושין שלו, בפרט בכך שלא יידע אותו על חבותו בהיטל השבחה ולא כלל סעיף חוזי שיחייב את גרושתו לשלם את חלקו בהיטל זה בעת העברת זכויותיו במגוריהם המשותפים. בנוסף, טען פלדמן כי שיבר התעשר שלא בצדק בכך שקיבל תוספת שכר טרחה בסך 71 אלף שקל (כולל מע"מ) ככונס נכסים שמונה למכירת בית המגורים, למרות שהוא לא נמכר וזכויותיו הועברו לגרושתו בהסכם הגירושין. מנגד, טען עו"ד שיבר מנגד כי פלדמן הפר את ההסכם ביניהם בכך שהגיש תביעה, ודרש תשלום מלוא שכר טרחת הכונס, שלא נכלל בהסכם שכר הטרחה המקורי. בית המשפט פסק לטובת עו"ד שיבר בשני הסעיפים. באשר לטענת הרשלנות המקצועית, קבע השופט כי בעוד ששיבר הפר ככל הנראה את חובת הזהירות שלו כלפי פלדמן, הקשר הסיבתי בין הפרה זו לבין הנזק הנטען נותק בשל החלטתו של פלדמן שלא למצות את כל ההליכים המשפטיים. כמו כן, פלדמן לא הצליח להוכיח קיומו של נזק כתוצאה ממעשיו של שיבר. השופטת דחתה גם את תביעתו של פלדמן להחזר שכר הטרחה בסך 71 אלף שקל, בהתבסס על הסכם סילוק תביעות שנחתם בין הצדדים בשנת 2014. הסכם זה היווה ויתור תקף על כל התביעות הקשורות להליך כינוס הנכסים ותשלומי שכר הטרחה, ופלדמן היה מודע להשלכות הסכם זה. בנוסף, השופט סבר כי מעשיו של עו"ד שיבר ככונס נכסים היו מוצדקים, וכי שכר הטרחה לא היה כפל תשלום אלא חלק מהעבודה הנוספת שלא נכללה בהסכם שכר הטרחה המקורי. לפיכך הורה בית המשפט לדחות את שתי התביעות, וכל צד נושא בהוצאותיו המשפטיות.