ת"א 44380-04-21

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת התובעת לתקן את תביעתה מטעמים פרוצדורליים ומהותיים. ראשית, הבקשה לא עמדה במתכונת הנדרשת; המסמך הנלווה שכותרתו "תצהיר" לא היה למעשה תצהיר, שכן הוא נעדר את האימות הנדרש. יתר על כן, הבקשה נעדרה כל הסבר להשמטות ולשיהוי בעניינו של התובע. התובעת לא הסבירה מדוע התיקונים המבוקשים לא נכללו בתביעה המקורית, ומדוע הוגשה הבקשה כמעט תשעה חודשים לאחר מכן. היעדר פירוט ומסמכים תומכים בתביעה הראשונית, כמו גם אי היענות התובעת לבקשות הנתבע לקבלת מידע, הצביעו על ניסיון לנצל לרעה את ההליך המשפטי. התביעה הוגשה שלושה ימים בלבד לפני תקופת ההתיישנות עם פרטים מעורפלים וללא ראיות תומכות. בקשת התיקון שהוגשה לאחר מכן, ללא כל הסבר מניח את הדעת, נראתה כניסיון לתקן ליקויים אלה. בית המשפט הדגיש את חשיבות ההתנהגות והשלב הפרוצדורלי בבחינת בקשות לתיקונים, ובמקרה זה, חוסר תום הלב של התובעת ושיהויה הקיצוני הצדיקו את דחיית בקשתה. קבלת הבקשה תעניק לתובע יתרון בלתי הוגן ותבזבז משאבים שיפוטיים. לפיכך, הבקשה נדחתה, והתובע חויב בהוצאות הבקשה של הנתבע.