ע"א 132/88

תקציר

בית המשפט העליון דחה ערעור על שומת מס שבח מקרקעין שהוצאה למערערת בעקבות עסקת קומבינציה. המחלוקת נסבה על שווי דירת התמורה, כאשר אומדן המערערת נמוך משמעותית מזה של רשויות המס. בית המשפט אישר את החלטת ועדת הערר וסירב להתערב בהערכת השווי שלה, שהתבססה על עסקאות סמוכות דומות. הוועדה דחתה את ראיות המערערת ככלליות ולא ספציפיות לעניינה. בית המשפט הדגיש כי ערעורים על החלטות ועדת הערר לפי חוק מס שבח מקרקעין מוגבלים לעניינים משפטיים, ולא שוכנע להתערב במקרה זה. תחת זאת, הראיות שהוצגו על ידי רשויות המס, לרבות פירוט עסקאות מקומיות דומות, נחשבו מתאימות להשוואה ולקביעה של המס החייב. בהיעדר תובנות חדשות לגבי העסקה הספציפית, הסכים בית המשפט עם הערכת הוועדה ודחה את הערעור, תוך שהוא פוסק הוצאות למשיב. החלטה זו מחזקת את המרחב המצומצם לערעור על קביעות עובדתיות הקשורות להערכת שווי מקרקעין ומדגישה את החשיבות של הצגת ראיות ספציפיות לעסקה.