מ. מקרקעין 419/22

תקציר

פסק הדין דן בתקנות הנוגעות לנכסים משותפים בבתים משותפים בישראל. היא סובבת באופן ספציפי סביב שינויים שביצעו הנתבעים בקיר החיצוני של דירתם, לרבות פתיחת דלת ושינוי חלונות, ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים. בית המשפט מכיר בכך ששינויים בקירות חיצוניים מהווים פגיעה ברכוש המשותף, ודורשים הסכמה מפורשת של הבעלים באמצעות אסיפה כללית. פסק הדין דוחה את טענות הנתבעים בדבר אי תחולת התקנות הקיימות והצורך של הנציג לקבל את הסכמת בעלי הדירות הבודדים טרם הגשת התביעה. היא מדגישה כי אישורים במישור התכנוני אינם פוטרים את הנתבעים מקבלת ההסכמה הנדרשת לפי חוק המקרקעין. בית המשפט מורה לנתבעים להחזיר את השינויים בפתחים, למעט פרגולה, למצבם המקורי, כפי שהיו בעת הבנייה. שחזור זה חייב להיצמד לתכנון החזית המקורי ולהתבצע על ידי איש מקצוע, כאשר הנתבעים נושאים בכל העלויות. בנוסף, הנתבעים נדרשים לצבוע את הפרגולה באמצעות מודל צבע שסופק על ידי התובעת כך שיתאים לקירות החיצוניים של הבית המשותף. המועד האחרון לשינויים אלה נקבע ל-1 באפריל 2024. כמו כן, הנתבעים אחראים ביחד ולחוד בהוצאות התובע, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך 12,000 ₪, שישולמו בתוך שלושים יום מיום מתן פסק הדין. פסק הדין מחזק את סמכותם של נציגי הבית המשותף ומדגיש את חשיבות ההקפדה על הוראות חוק המקרקעין לשינויים ברכוש המשותף.