סע"ש 5425-06-21

תקציר

התובעת, עובדת ותיקה במחלקת הכספים של עירייה, טענה כי הוטרדה על ידי הגזבר החדש ועובדים נוספים לאחר שהתלוננה על עובדת אחרת, גב' סמסנוב. עוד טענה התובעת כי הנתבעת הפרה את חוק הגנה על עובדים כאשר לא ביררה את תלונתה כראוי והעבירה אותה לתפקיד אחר במחלקה. לבסוף, טענה התובעת כי ההחלטה להעביר אותה ממחלקת הגזבר הייתה בלתי חוקית והיוותה התנכלות נוספת. השופט מצא כי עדותו של התובע אינה עקבית ושזורה בסתירות, ולכן לא ניתן לסמוך עליה. עוד קבעה השופטת כי תגובת הנתבעת לתלונת התובע הייתה כדין והתנהלה בתום לב. גם טענתה של התובעת להתנכלות בעקבות חזרתה מחופשת מחלה נדחתה, שכן מהראיות עולה כי התובעת המשיכה לקבל משימות ולעבוד עם עובדי עירייה כרגיל. עם זאת, השופטת מצאה טעם מסוים בטענותיה של התובעת בנוגע להחלטה להעביר אותה ממחלקת הגזבר. למרות שתחושותיו של הגזבר כלפי התובע היו סבירות בהתחשב בנסיבות, הנתבע לא ערך שימוע ראוי בטרם החליט להעביר את התובע. כתוצאה מכך, פסקה השופטת לתובע פיצויים לא ממוניים בסך 40,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו כתוצאה מהליך השימוע. בסיכומו של דבר, קיבל השופט את התביעה בחלקה והורה לנתבעת לשלם לתובע את הפיצוי האמור, בנוסף להפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו.