עת"מ 29275-11-11

תקציר

ארבע עתירות שהגישו אזרחי סרי לנקה ביקשו למנוע את גירושם מישראל ולהעניק להם אשרות עבודה כפועלים חקלאיים, בעיקר בתחום הדיג. העותרים נכנסו לישראל דרך נתב"ג כשהם מציגים פנקס ימאים וטענו כי הוזמנו על ידי חברה לעבוד כדייגים. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות לכך שהעותרים היו קורבנות של סחר בבני אדם או עבדות. עוד טענו העותרים כי רשויות המדינה היו מודעות או היו צריכות להיות מודעות לכך שהם נכנסים לישראל לצרכי עבודה ולא כאנשי צוות ים, אך גם טענה זו לא מצאה בית המשפט כל הצדקה. השופטת הדגישה כי הנוהל לאנשי צוות ים ואוויר שונה מהנוהל לגבי עובדים זרים, וכניסתם של העותרים לישראל באמצעות פנקס ימאים טופלה כראוי. מאחר שכניסתם של העותרים לא הייתה לצורכי עבודה, הם לא היו זכאים לאשרת עבודה או לרישיון שהייה. זאת ועוד, ההטעיה שחוו העותרים מהחברה לא חייבה את המדינה להעניק להם אשרת עבודה, אם כי היא עשויה להוות עילה לתביעה משפטית נגד החברה. ככלל, השופט קבע כי אין בסיס לבקשות העותרים ודחה את העתירות. העותרים חויבו לעזוב את ישראל עד ליום 15.3.2012 ולא נפסקו הוצאות.