ת"א 38871-09-12

תקציר

המשיבים, שהם יורשיה של חלקת קרקע, תבעו את המבקשים, שהיו אמורים להקים על הקרקע פרויקט על פי שני הסכמים שנערכו עם אביהם המנוח, בגין אי השלמת הפרויקט האמור. התביעה הראשונה הסתיימה בפסק בוררות שהכריע לטובת המשיבים וקבע מועד אחרון להשלמת הפרויקט ולתשלום פיצוי כספי בגין האיחור. המשיבים הגישו תביעה שנייה, בה ביקשו לבטל את ההסכמים ולבקש צווי מניעה קבועים כנגד המבקשים, בטענה להפרות מתמשכות ובוטה של ההסכמים ופסק הבוררות. המבקשים ביקשו לדחות את התביעה על הסף, בטענה כי פסק הבוררות יוצר מחסום פרוצדורלי, והמשיבים כבר קיבלו סעד בגין אותה עילת תביעה. עם זאת, בית המשפט קבע כי פסק הבוררות אינו מכסה את האפשרות שהפרויקט לא יושלם כלל, וטענת המשיבים התבססה על נסיבות חדשות שנוצרו לאחר פסק הבוררות. עוד ציין בית המשפט כי יש לבחון היטב תביעות מכוח פסק בוררות, ודחה את בקשת המבקשים לדחייה על הסף. תחת זאת, קבע בית המשפט כי יש לדון בטענת המשיבים באופן מהותי, והורה למבקשים לשלם למשיבים הוצאות בגין בקשה זו, תוך קביעת התיק למשפט מלא.