תת"ע 1676-04-14

תקציר

השופט קבע כי יש לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו של המבקש. על פי חוק סדר הדין הפלילי, נאשם שאינו מופיע בבית המשפט נחשב כמי שהודה באישומים נגדו, ובית המשפט יכול לפסוק בהעדרו, אם כי אינו רשאי להטיל עליו עונש מאסר. כדי לבטל פסק דין כזה, על המבקש לעמוד בשני תנאים: לספק סיבה מוצדקת להיעדרותו ולהוכיח שייגרם לו עיוות דין אם פסק הדין לא יבוטל. טענת המבקשים כי לא קיבלו את הדואר המודיע להם על השימועים לא נתמכה והופרכה באישור המסירה. עוד קבע השופט כי טענת המבקש כי עבר דירה לא הוכחה וכי באחריותו לעדכן את כתובתו. זאת ועוד, המבקש לא הכחיש את העבירה ולא הציג כל ראיה שתשנה את תוצאת התיק. השופט הדגיש כי הזכות לדיון בבית המשפט אינה מוחלטת ויש לאזן בינה לבין עקרון הסופיות והפעלתה היעילה של מערכת המשפט. נוכח השיהוי הניכר של עשר שנים לפחות בהגשת הבקשה והיעדר נימוקים משכנעים להצדיקה, הבקשה נדחתה.