עת"מ 4097-06-10

תקציר

בית המשפט קבע כי תכנית בנייה מקומית, שאומצה, פורסמה ואושרה כדין, חייבת להיות מכובדת על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, אלא אם כן בוטלה כדין. מאחר שהתוכנית לא בוטלה על פי ההליכים המשפטיים הנכונים, היא עדיין הייתה בתוקף. בית המשפט מתח ביקורת על ניסיונה של הוועדה להעביר את האשמה לטעויותיה לכאורה בוועדה מקומית קודמת, במיוחד לאור העובדה שהוועדה הנוכחית אישרה את התכנית וראתה בה תקפה גם בעבר. טענותיה האחרונות של הוועדה כי התכנית פסולה נמצאו בלתי סבירות. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי על גוף מינהלי לפעול על פי ההליכים המשפטיים הנכונים לשינוי או ביטול החלטה חוקית קודמת, במיוחד כזו שיש לה מעמד של חוק, וכי לא ניתן להשאיר החלטה כזו לחבר ועדה בודד. עוד ציין בית המשפט כי טענת הוועדה לפסול בשל הצגה שגויה של נתונים על ידי העותרים לא הוכחה. למרות שניתן לטעון לאי חוקיות בכל עת, בית המשפט מצא כי החלטת הוועדה לראות בתכנית בטלה שלוש שנים לאחר אימוצה הייתה בלתי סבירה ובלתי מתקבלת על הדעת. בית המשפט לא הכריע בשאלה אם התכנית אומצה בסמכות הנכונה, שכן מדובר בסוגיה שעל הוועדה להכריע. עם זאת, השופטת ציינה כי עמדת הוועדה בנושא זה השתנתה עם הזמן וכי טענתה הנוכחית כי התכנית התקבלה ללא סמכות מתאימה מוטלת בספק, במיוחד לאור העובדה שהוועדה נקטה בעבר עמדה הפוכה בבית המשפט. השופט הדגיש גם טענות נוספות של העותרים שעל הוועדה לבחון, ובהן אלה הנוגעות לפרשנות התכנית ולטעויות בסימון ההפקעות. השופט הציע לוועדה לשקול את האפשרות לבטל את התוכנית באופן חלקי בלבד, אך הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה על כך. לפיכך, הורה בית המשפט לוועדה להחליט כדין על ביטול התכנית בתוך שישה חודשים, ואם לא בוטלה, על הוועדה להשלים את הליך הוצאת היתר הבנייה שביקש העותר. לבסוף, הורה בית המשפט למשיב לשלם לעותרים הוצאות ושכר טרחת עורך דין.