ת"א 5087/03

תקציר

פסק דין זה דן בגובה ההכנסה המגיעה לתלויים בו של המנוח לאחר מותו בתאונת דרכים. התלויים הגישו תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. עיקר הדיון נסוב סביב קביעת הכנסתו של המנוח, האם היא צריכה להתבסס על הצהרות המס שלו או על רמת החיים של המשפחה. בית המשפט מכיר בקושי לבחון את דיווחי המס של אדם שנפטר ואת הטענה כי ייתכן שאינם דוברי אמת. התובעים טוענים כי הכנסתו של המנוח הייתה גבוהה משמעותית מהמדווח, והביאו ראיות שלטענתם מצדיקות שכר גבוה יותר. עם זאת, בית המשפט מוצא את ראיות התובעים לא קוהרנטיות ולא משכנעות. עוד צוין כי מהמסמכים הרפואיים של המנוח עולה כי הוא עבר מספר תאונות ובעיות אורתופדיות, אשר ייתכן שהשפיעו על יכולתו לעבוד. בסופו של דבר, בית המשפט מחליט לבסס את הכנסותיו של המנוח על הצהרות המס שלו, עם עלייה קלה כדי להתחשב ברווחים פוטנציאליים לא מדווחים. כמו כן נדונה יכולת ההשתכרות של האלמנה, ובית המשפט קובע כי יש להתחשב בה בעת חישוב הפיצוי בגין אובדן מזונות. רמת החיים של המשפחה נבחנת כאינדיקטור אפשרי להכנסתו של המנוח, אך בית המשפט מוצא כי הראיות שהוצגו על ידי התובעים אינן שלמות וברורות. בית המשפט קובע את שכרו של המנוח על 11,000 ₪ ואת שכר האלמנה על 4,000 ₪, שניהם ברוטו, לצורך חישוב הנזקים. פסק הדין מתייחס גם לגיל הפרישה של המנוח, לנתונים המנחים לחישוב הפיצויים ולניכויים שיש לבצע מהפסיקה. הנתבעים מצווים לשאת בהוצאות המשפט של התובעים.