עת"מ 28922-03-17

תקציר

בית המשפט קבע כי נוהל משרד השיכון, ששלל זכאות לדיור ציבורי מנשים המקבלות מזונות בנימוק שעליהן להוכיח מיצוי כושר השתכרות אך ורק באמצעות הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, מפלה ופוגע בזכות לשוויון. היא הדגישה כי הנוהל לא הביא בחשבון את העובדה שמקבלי מזונות, כמו מקבלי הבטחת הכנסה, מתמודדים עם נסיבות כלכליות מאתגרות דומות. ההחלטה התבססה על היעדר הבדלים מהותיים בין שתי הקבוצות ועל הנטל הבלתי סביר המוטל על נשים מקבלי מזונות לעבור להבטחת הכנסה לצורך אימות זכאות, ובכך לפטור אבות מחובות המזונות שלהם. בית המשפט הורה על ביטול סעיף הנוהל הרלוונטי בתוך שנה וקבע כי למקבלי המזונות צריכה להיות הזדמנות להוכיח את מיצוי כושר השתכרותם גם באמצעים אחרים, תוך הבטחת קיומה של אפליה בין קבוצות. בנוסף, התייחס בית המשפט לחוסר ההנמקה והשקיפות בהחלטות ועדת משרד השיכון, שלא נימקו כראוי את הדחיות. התיק הועבר למשרד השיכון לבחינה מחודשת של בקשתה של דבורה אלבז רטרואקטיבית, תוך שימוש בקריטריונים שאינם תלויים רק בזכאות להבטחת הכנסה. בית המשפט הדגיש גם את הצורך של המשרד לשפר את נהליו על ידי הפיכתם לנגישים, שקופים ומתואמים יותר, ובסופו של דבר להגביר את יכולתן של אוכלוסיות מוחלשות לממש את זכויותיהן. לבסוף, פסק בית המשפט הוצאות משפט לעותר, תוך הדגשת החשיבות של עידוד בעלי דין לנקוט בערעורים משפטיים מוצדקים נגד פרקטיקות מנהליות בלתי ראויות.