פש"ר 3230-09-22

תקציר

הערעור, על בקשת נושה להאריך את המועד האחרון להגשת תביעת חוב נגד חייב שעבר כינוס נכסים, נדחה. בית המשפט מצדד בהחלטת הנאמן שלא להאריך את המועד, למרות שהערעור הוגש בתוך 45 הימים שנקבעו, והחייב טרם קיבל הפטר על תנאי. על פי פקודת פשיטת הרגל, נושה רשאי להגיש תביעה תוך שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס וניתן להאריכו על ידי הכונס הרשמי מטעמים מיוחדים. בעוד בית המשפט מכיר בכך שנטל ההוכחה בדבר ידיעת צו הכינוס מוטל על הנושה, הוא מוצא כי הנושה הצליח להפריך את חזקת הידיעה על סמך פרסום הצו, נוכח מצבו הבריאותי הרעוע וחוסר ייצוגו בתיק ההוצאה לפועל. יתר על כן, ההבדל הבולט בין החתימה על אישור המסירה לבין חתימותיו הידועות של הנושה, יחד עם סירוב הנושה לחתימה, מעביר את הנטל אל החייב, שלא הוכיח מסירה כדין של הצו. בית המשפט מתחשב גם בחלוף הזמן ובהיעדר פגיעה משמעותית בריבית ההסתמכות של החייב, ומטה את הכף לטובת מתן הארכה. עם זאת, טענות החייב בדבר תשלומים אפשריים שקיבל הנושה בתיקי הוצאה לפועל מקבילים אחרים, אף שאינן משנות את התוצאה, ראויות לבחינה. לפיכך, הנאמן מופנה לבחון מחדש את ההחלטה בעניין סכום תביעת החוב. הוצאות הערעור, בסך 1000 ₪, יישאו על החייב.