בג"צ 7200/02

תקציר

העותרת, חברה העוסקת בשידורי טלוויזיה רב-ערוציים, עתרה לבית המשפט נגד המשיבה – המועצה לשידורי כבלים ולוויין – על כך שהורתה לעותרת לשדר שידורים של שני ערוצים ייעודיים במספרי ערוצים ספציפיים. בעתירה נטען כי המועצה נעדרת סמכות להורות לה באילו ערוצים לשדר וכי גם אם קיימת סמכות כזו, החלטת המועצה פוגעת בזכויותיה החוקתיות לקניין ולחופש העיסוק ואינה מידתית. המשיבים האחרים הם המפיקים של שני הערוצים. בית המשפט קבע כי חוק התקשורת מסמיך את שר התקשורת לקבוע תנאים ברישיונות לשידורי לוויין, לרבות קביעת מספר הערוצים שבהם ישודרו ערוצי חובה - ערוצים שבעל הרישיון מחויב לשדר על פי דין. ניתן לראות גם את הסמכות לקבוע את מספר הערוצים כנלווית לרשות לקבוע חובת העברה. בסמכותה של המועצה לשנות את תנאי רישיון השידור הלווייני, לפחות בכל הנוגע לשינויים הנוגעים לתכנית השידורים ולשירותים הניתנים על ידי בעל הרישיון. בית המשפט הניח, מבלי להכריע, כי החלטת המועצה פוגעת בזכויותיו החוקתיות של העותר, אך קבע כי ההחלטה מידתית, שכן היא מקדמת תחרות ופלורליזם תקשורתי, שהם תנאים למימוש חופש הביטוי, וגורמת לעותר נזק קל בלבד. לפיכך, העתירה נדחתה. העותר חויב לשלם לכל אחד מהמשיבים 50,000 ₪ כשכר טרחת עורך דין.