ע"א 64733-12-16

תקציר

המחלוקת במקרה דנן נסובה על ליקוי בניה בבניין שבנו המשיבים ברחוב שקד 8 בנהריה. אריחי הפסיפס המשמשים בחלקו החיצוני של הבניין ממשיכים לנשור, מסכנים את הדיירים ואת העוברים והשבים וגורמים לחדירת רטיבות לדירות. המערערים, דייר ונציג הבית המשותף, הגישו בפברואר 2012 תביעה נגד חברות הבנייה המשיבות בדרישה לתקן את הליקוי. המשיבים טענו כי התביעה התיישנה. בית משפט קמא הסכים עם המשיבים ודחה את התביעה. המערערים ערערו על ההחלטה. ערכאת הערעור קיבלה את הערעור וקבעה כי יש להחזיר את התיק לבית המשפט קמא לצורך איסוף ראיות בדבר התיישנות. בית משפט קמא שב ודחה את התביעה, והוביל לערעור נוסף, בו טענו המערערים כי בית משפט קמא התעלם מכך שמהות הפגם התגלתה רק לאחרונה. ערכאת הערעור הסכימה עם המערערים, וקבעה כי התביעה אינה חסומה על פי דין, שכן המערערים פעלו באופן סביר בגילוי סיבת הפגם. באשר לסעד המבוקש, הורה בית המשפט למשיבים לשלם למערערים סך של 949,373 ש"ח, ביטל את חיוב ההוצאות וחייב את המשיבים לשאת בהוצאות המשפט של המערערים.