בר"ע 53378-05-20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה של חברה ישראלית לעיין במסמכים נוספים בתיק הנוגע לזכות לרשום פטנט. הבקשה לעיון חוזר הוגשה במקור מכוח תקנות בתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), בשל טענת המבקש כי המשיב הסתיר עובדות מסוימות. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע בעבר כי לא ניתן לעיין בחלק מהמסמכים שכן הם כוללים סודות מסחריים של המשיב, ואילו המבקש לא ערער על החלטה זו. בהמשך, הגיש המבקש בקשה חדשה לקבלת מסמכים ספציפיים אלה, שגם אותה דחה בית המשפט, מה שהוביל את המבקש להגיש בקשה לעיון חוזר. בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו, בקובעו כי המבקש לא הביא נסיבות או ראיות חדשות המצדיקות שינוי בהחלטה הקודמת, והטיל על המבקש הוצאות משפט. לאחר מכן הגיש המבקש ערעור ובקשת רשות ערעור על החלטה אחרונה זו, אשר נדחתה על ידי בית המשפט ללא תגובת המשיב. השופטת קבעה כי טענות המבקש לא הציגו נסיבות חדשות, שכן מרבית המידע היה זמין טרם ההחלטה הראשונה. כמו כן, הדגיש בית המשפט כי זכות העיון במסמכי בית המשפט אינה מוחלטת ועליה לאזן בין עניינו של המבקש, האינטרסים של כל הצדדים והקצאת המשאבים. מאחר שהמבקש לא הוכיח פגיעה כלשהי בזכויותיו או בעקרון פומביות הדיונים, נדחתה בקשת רשות הערעור והותירה את החלטת בית המשפט המחוזי על כנה.