עתפ"ב 66494-03-22

תקציר

בית המשפט החליט שלא להאריך את המועד להגשת ערעור בתיק על החלטה להוציא צווים להפסקת שימוש וסגירת עסק על חלקת אדמה. הערר, שהוגש שלושה שבועות לאחר המועד האחרון, לא עמד בתנאי ההארכה, שכן לא היו בו נימוקים מהותיים ומספקים לעיכוב. בא כוח המבקש לא סיפק נימוקים משכנעים להגשה המאוחרת, ובית המשפט לא מצא נסיבות חריגות או סיכויים להצלחת הערעור. עיקר טענות הערעור נסובו סביב טענה בדבר ייצוג לא יעיל של פרקליטים קודמים, שגם אותה מצא בית המשפט כבלתי מספקת, שכן עצם הצגת טיעונים או ראיות חדשות אינה מהווה עיוות דין. המבקש טען גם לפגמים פרוצדורליים ושיהוי מצד המשיב, אך בית המשפט קבע כי טענות אלה אינן צפויות לשנות את התוצאה ואין בהן כדי להצדיק את ההגשה המאוחרת או להוות עיוות דין. ככלל, המבקשים לא הציגו הסברים מספקים לשיהוי ולא היו להם נימוקים משכנעים להצלחת הערעור, מה שהוביל את בית המשפט לדחות את הבקשה להארכה ולאחר מכן את הבקשה לעיכוב ביצוע.