ע"פ 1100/91

תקציר

בית המשפט העליון התייחס לשאלה האם ניתן להמיר מאסר בגין אי תשלום קנס בעבודות שירות על פי דרישה. המשיב, ראובן, לא שילם קנסות שהוטלו בגין הפעלת עסק לתיקון צמיגים ללא רישיון, וצפוי למאסר בשל כך. בית המשפט מצא כי הוראות חוק העונשין אכן מאפשרות עבודות שירות כחלופה למאסר בגין אי תשלום קנסות, מתוך כוונה למנוע את ההשלכות השליליות של המאסר בפועל. כוונת המחוקק, כפי שהיא משתקפת בסעיף 51ב לחוק העונשין, תומכת בפרשנות זו, ומציעה עבודות שירות לעבריינים לא חמורים שאינם מסוגלים לשלם קנסות, ובכך להימנע ממאסר מיותר. בית המשפט התמודד גם עם עקרון סופיות גזר הדין, וציין חריגים שבהם החלטות כמו עבודות שירות יכולות להיחשב לאחר גזר הדין. פסק הדין הדגיש כי מאסר רק בשל חוסר יכולת לשלם פוגע בעקרונות השוויון, שכן הוא מעניש באופן בלתי הוגן את המוחלשים כלכלית. בהסתמך על המשפט העברי והתקדימים בארה"ב, הדגיש בית המשפט את החשיבות של הערכת יכולתו הכלכלית של אסיר לפני הטלת קנסות. במקרה דנן, נסיבותיו של המשיב הצדיקו עבודות שירות, המתיישבות הן עם הוראות החוק והן עם עקרונות הצדק, והביאו לדחיית ערעור המדינה על החלטה זו.