ת"א 11258-08-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את תביעת התובע בהתבסס על מספר נקודות מרכזיות. ראשית, בעוד שהיו כמה טענות מקדמיות לגבי שיהוי ונעדרים שעלולים להיפגע מפסק הדין, בית המשפט בחר שלא לדחות את התביעה בנימוקים אלה, אלא בחן את המקרה לגופו של עניין. התביעה ביקשה לערער על החלטת טריבונל פנימי של גוף וולונטרי, במקרה זה מפלגת הליכוד, ובית המשפט הכיר בעילות ההתערבות המצומצמות במקרים כאלה, המוגבלות בדרך כלל למקרים של חריגה מסמכות או הפרה של כללי הצדק הטבעי. טענתו העיקרית של התובע התמקדה בפגיעה בשוויון, וטענה כי חוקת הליכוד קובעת בחירות שוויוניות. עם זאת, בית המשפט קבע כי התובע לא הוכיח די הצורך כל מקרה של חריגה מסמכות. המחלוקת המרכזית בנוגע לשוויון נגעה ליתרון של מועמדים מוכרים, בעיקר חברי כנסת לשעבר, בבחירות. החלטתו הקודמת של בית הדין ניסתה לתת מענה לחשש זה, אך הצליחה באופן חלקי בלבד. בית המשפט הדגיש כי הוא אינו אמור להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתו של בית הדין, ולכן ההבחנה של בית הדין בין חברי כנסת מכהנים לחברי כנסת לשעבר, אף שאינה סבירה לחלוטין, נכנסה לגדר שיקול הדעת. בית המשפט הדגיש את היקף התערבותו המצומצם, במיוחד לאור העובדה שההחלטה הנדונה לא איימה באופן ממשי על הזכות לבחור או להיבחר. במקום זאת, היה זה מקרה ספציפי שבו התערבות בית המשפט לא תהיה ראויה. יתר על כן, בית המשפט מצא כי טענת התובע בדבר פגיעה באינטרס ההסתמכות אינה מספקת, שכן תקנון הבחירות נתון לשינוי לפני כל בחירות, דבר המובן בדרך כלל למועמדים. עוד ציין בית המשפט כי מנגנון השינויים לאחר הבחירות, כפי שצוין בהחלטה השנייה, אינו בשל לדיון. אותו הדבר ניתן לומר על הטיעון בדבר פגמים בישיבת מרכז הליכוד. בית המשפט כבר התייחס לסוגיה זו בהחלטה קודמת ובחר שלא לפסול הפעם את החלטות הוועידה, בהתחשב באילוצי הזמן של מערכת הבחירות. לבסוף, הדגיש בית המשפט כי התביעה לא תידון בהיעדר תביעת הוצאות, ובכך דחה את התביעה.