בר"ע 850/06

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשת רשות ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בעניינו של מבקש שעבד בחברת צים כימאי. המבקש ביקש להכיר בליקוי השמיעה והטינטון שלו כמחלת מקצוע או פגיעה בעבודה. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה בעבר את תביעתם, וייחס את התנאים לחבלת ראש שנגרמה למבקש. הערר בפני הוועדה ביקש לערער על החלטה זו. עם זאת, הוועדה אישרה את פסיקת בית הדין האזורי וקבעה כי ליקוי השמיעה של המבקש נבע מפגיעת הראש ולא מחשיפה לרעש בעבודה. המבקש טען כי הוועדה לא שקלה את כל הראיות הרפואיות וייחסה את ההפסד לחשיפה לרעש. בית המשפט המחוזי תמך בפסק דינו בהחלטת הוועדה וקבע כי היא עולה בקנה אחד עם פסק הדין הקודם של בית המשפט וסיפק הסבר ברור. עוד ציין בית המשפט כי הוועדה קבעה קביעה רפואית שאין ביכולתה לערער עליה, והגיעה למסקנה כי לא תיתכן החמרה במצבו של המבקש ללא חשיפה נוספת לרעש או חבלת ראש. מאחר שהמבקש לא עבד מאז התאונה, הסכים בית הדין כי לא ניתן לייחס כל החמרה לפגיעה בעבודה. כמו כן, בית המשפט הזכיר כי הוועדה לא נדרשה להתייחס לסוגיית התרופות הפסיכיאטריות והשפעתן הפוטנציאלית על ירידה בשמיעה. בקשת רשות הערעור נדחתה, והחלטת הוועדה התקבלה.