בש"פ 5724/16

תקציר

בית המשפט מצא כי יש די ראיות כדי לעצור את המערער, האב שביצע לכאורה עבירות מין בבתו, עד תום ההליכים המשפטיים. הראיות כללו את הצהרותיה העקביות של הבת, שהיו אמינות, והודעות מבני משפחה שתמכו בגרסתה לאירועים. יתר על כן, נראה כי דבריו של המערער עצמו מאששים את גרסתה של הבת. השופטת דחתה את ניסיונותיו של המערער להסביר את השיחות המיניות כמימוש זכויותיו ההוריות, ותיארה את טענותיו כדוחות ופסולות. השופטת דחתה גם את טענות המערער כי לבתו היסטוריה של האשמות שווא ובעיות נפשיות, ולא מצאה להן כל בסיס. במקום זאת, הדגישה השופטת את חומרת העבירות ואת פערי הכוחות בעבירות מין משפחתיות, המצדיקים לא פעם חשש לשיבוש הליכי משפט. במקרה זה, היו אינדיקציות ספציפיות לחסימה פוטנציאלית, כולל חוסר רצונה הראשוני של הבת להתלונן ודיווחים על איומים נגדה. השופט הכיר בכך שבדרך כלל ניתן לשקול חלופות מעצר, אך במקרה זה הן אינן ראויות נוכח הסיכון להשפיע על עדותה של הבת. לפיכך, בקשת השחרור נדחתה, אם כי ניתן היה לשקול מחדש את ההחלטה לאחר שהבת תעיד, מבלי שהשופט ישפיע מראש על תוצאותיה של בקשה כזו.