ת"א 55499-01-21

תקציר

פסק הדין מקבל את הבקשה ומאפשר לתובע שכנגד, אביב, לתקן את תביעתו שכנגד בתוך 30 יום. התביעה שכנגד המקורית מבקשת פסק דין הצהרתי בשני סעיפים. ראשית, כי הכספים שאביב הזרים לחברה מהווים הלוואות בעלים העומדות לרשותו. שנית, אם ייקבע כי לאביב אין זכות לבצע הליך דילול מניות, אזי הנתבעים שכנגד התעשרו שלא כדין, ואביב זכאי להשיב את שווי מניותיהם, ולהשיב את כל הכספים שהזרים לחברה. התביעה שכנגד כוללת גם סעדים כספיים נוספים, שלטענת השופט הם בעלי משמעות כספית אופרטיבית. אביב מקווה שאם תתקבל התביעה שכנגד, התוצאה תהיה תמורה כספית בדמות החזרת הסכומים שהשקיע בחברה. השופט קובע כי הסעדים הכספיים המבוקשים על ידי אביב חורגים מעבר להצהרה גרידא, ולכן אין לסווג את התביעה כולה כפסק דין הצהרתי, שתוצאתו אגרת משפט נמוכה יותר. משכך, נדרש אביב לשלם אגרה בהתאם לסכום הפיצוי הכספי שהוא מבקש, אותו יש לשלם בתוך 30 יום, או לעמוד בפני דחיית תביעתו שכנגד. לבסוף, נדרש התובע שכנגד לפצות את הנתבעים שכנגד בגין הוצאותיהם, בסך 7,500 ₪.