ע"א 260/83

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון מתייחס לפרשנותם של סעיפים שונים בחוק מס שבח מקרקעין ולזיקתו לחוק פסיקת ריבית והצמדה, בפרט בכל הנוגע לחישובי מס שבח כאשר קיימות עסקאות מרובות במכירת מקרקעין. הנושא המרכזי הוא קביעת מועד הרכישה ושווי הרכישה של עסקה מסוימת, במיוחד כאשר ישנן עסקאות קודמות שהיו פטורות ממס. לדברי בית המשפט, כוונת המחוקק העומדת מאחורי החוקים הרלוונטיים היא לשמור על המשכיות בחישוב מס רווחי הון, ולהבטיח כי כל עליית ערך בנכס תמוסה באופן עקבי לאורך העברות. פסק הדין מדגיש כי כאשר פרשנותו המילולית של חוק אינה מבהירה את משמעותו האמיתית, על הפרשן השיפוטי להעמיק בהבנת תכלית החקיקה. בכך הם יכולים לבחור באפשרות הלשונית המתיישבת עם תכלית החוק. במקרה הנוכחי, בית המשפט קובע כי יש לקבוע את מועד הרכישה ושווי הרכישה על סמך העסקה האחרונה שבגינה שולם מס שבח, תוך שמירה על מדיניות מגובשת הממסה את כל מקרי ההשבחה בשווי הנכס. פרשנות זו מבטיחה עקביות לוגית ומונעת פרצות שעלולות להוביל להעלמת מס. משכך, בית המשפט מקבל את הערעור, מבטל את פסק דינה של ועדת הערר ומחזיר על כנו את שומת המערער, תוך שימוש במועד הרכישה הראשוני של ההורים כגורם הקובע. בנוסף, נדרש המשיב לשלם למערער הוצאות ושכר טרחת עורך דין.