בר"ע 1071/06

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב. ההחלטה המקורית נעתרה לבקשת המבקש להתגונן מפני שטר שבוצע בהוצאה לפועל, אך הגבילה את היקף ההגנה ודרשה הפקדה בסך 135,000 ₪. טענות המבקשים נסובות סביב שיקים שכתבו למשיב והוחזרו בשל היעדר כספים מספיקים, וטענתם כי שיקים אלה ניתנו כבטוחה להלוואות שונות תחת כפייה ואיומים. המבקש טוען כי הגנות אלה קשורות זו בזו וכי בית המשפט לא היה צריך להגביל את היקפן. עוד הם טוענים כי בית המשפט שגה בכך שדרש פיקדון כתנאי למתן חופשה להגנה. המשיב טוען מנגד, כי החלטת בית משפט קמא הייתה נכונה הן בהערכתו את טענות המבקש והן בדרישתו להפקדה. לאחר בחינת הראיות – או היעדרן – שהוצגו על ידי המבקש, דוחה פסק הדין את בקשתו למתן רשות ערעור, ומאשר את החלטת בית המשפט קמא. המבקש נדרש לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המשיב, ואילו יתרת הפיקדון מוחזרת למבקש. החלטה זו היא סופית, ועל יסוד חוסר הטעם בטיעוני המבקש, לא ראתה השופטת עילה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא.