עמ"נ 226/05

תקציר

הערעור מתייחס לבקשה של תאגיד, החוכר נכס בתל אביב מהעירייה, לפטור מארנונה לפי סעיף 330 לפקודת העיריות. הנכס, המיועד לשימוש תעשייתי, עומד ריק משנת 2002. בתחילת שנת 2003 גילתה המערערת כי הנכס נפרץ וניזוק. המערערת ביקשה פטור מארנונה, אך העירייה סירבה. לאחר מכן הגיש המערער ערר לוועדת הערר לענייני ארנונה של העירייה, אשר העניקה פטור מוגבל, החל מיום 31.12.03. לאחר מכן פנה המערער לבית המשפט וערער על ההחלטה. בית המשפט מצא כי ועדת הערר חרגה מסמכותה בכך שהגבילה את תקופת הפטור, שכן סעיף 330 לפקודת העיריות אינו מטיל מגבלת זמן על הפטור. זאת ועוד, טענת המשיב כי הפטור לפי סעיף 330 הוא זמני משום שחיובי הארנונה נקבעים מדי שנה, לא הועלתה בתשובה לערר ולפיכך מהווה הרחבה של החזית. בית המשפט קיבל את הערעור, קבע כי הפטור לפי סעיף 330 אינו מוגבל בזמן, והורה למשיב לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המערער.