תע"א 2412/07

תקציר

התובע, מאבטח חמוש, תבע את חברת שירותי השמירה הנתבעת בתשלומים שונים הקשורים להעסקתו. התובע עבד אצל הנתבעת במשך 38 חודשים, בעיקר בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית. עיקר המחלוקות היו על תוקפו של שטר פשרה שנחתם על ידי התובע, שיעור שכרו השעתי של התובע, והאם התפטרותו של התובע מהווה פיטורים כדין המזכה אותו בפיצויי פיטורים. בית המשפט מצא מספר פגמים בשטר הפשרה, לרבות חוסר פירוט ובהירות, ולפיכך קבע כי הוא אינו תקף. נקבע כי התעריף השעתי של התובעת היה 27 ₪ עבור עבודה בהר הצופים, ו-24 ₪ במקומות אחרים, בתוספת גמול שעות נוספות גלובלי. תביעת התובע לאי תשלום שכר בגין התייצבות לתדריך 15 דקות לפני המשמרת והמתנה לאחר דחיית המשמרת שלו, שכן התובע לא הוכיח את תדירות השעות ללא תמורה. בית הדין דחה גם את התביעה לפיצויים בגין הלנת שכר, שכן הראיות לא תמכו במועד התשלום הנטען של התובע. באשר להתפטרות, בית הדין מצא כי תנאי העבודה של התובעת הורעו במספר מובנים, לרבות הפחתה משמעותית במשמרות ובשכר, שינוי לתפקיד קשה יותר וביטול הפסקות מזון. התובע גם הזהיר את הממונה עליו מפני הרעת התנאים טרם התפטרותו. לפיכך, קבע בית הדין כי התפטרותו של התובע בשל תנאים אלה הייתה כדין כפיטורים, המזכה אותו בפיצויי פיטורים, שחושבו בסך של 15,903 ₪. הנתבע חויב לשלם סכום זה, וכן 3,901.5 ₪ עבור ימי חופשה שלא נוצלו, 614 ₪ עבור דמי הבראה, 11,471 ₪ כפיצוי בגין הפרשות לפנסיה שלא שולמו, 171 ₪ עבור ותק נוסף, 187.5 ₪ עבור תוספת משפחה ו-7,344 ₪ עבור דמי חגים. סכומים אלה היו אמורים להיות צמודים למדד ולשאת ריבית כנדרש בחוק מהמועדים המתאימים. כמו כן חויב הנתבע לשלם 4,000 ₪ בגין הוצאות המשפט של התובע.