עש"א 8386-11-21

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך על הרחבת דירה בבית משותף הרשום כנכס בבעלות משותפת. הבעלים של אחת מתשע הדירות בבית המשותף, המשיב, יזם את ההרחבה על פי היתר בנייה. המערערים, בעלי שש הדירות הנותרות, התנגדו להרחבה, בטענה שהיא נעדרת את הסכמת הרוב הנדרשת בחוק המקרקעין וביקשו לעצור את הבנייה. לטענתם, ההסכמה שניתנה לבעלים הקודם, מר צבי, שמכר את הדירה למשיב, אינה תקפה מבחינת הבעלים הנוכחיים ודינה לחזור בו. בנוסף, הם טענו כי התוכניות שהוצגו על ידי המשיב שונות מאלה שהוסכם עליהן בתחילה, והזמן שחלף מאז ניתנה ההסכמה הראשונית מצדיק את ביטולה. בית המשפט פסק לטובת המשיב ודחה את הערעור. נמצא כי ההסכמה שמסרו המערערים למר צבי מחייבת ולא ניתן לחזור בה, שכן המשיב הסתמך עליה בעת רכישת הדירה, והתוכניות אכן זהות. זאת ועוד, חלוף הזמן יוחס להליכים המשפטיים של המערערים שעיכבו את הבנייה, ותכנית המשיב נצמדה לפסק הדין המקורי בדבר מיקום הממ"ד. בית המשפט דחה גם את בקשתם החלופית של המערערים למינוי שמאי מקרקעין, שכן היא לא הוגשה במועד ונעדרה כל יסוד. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערים חויבו לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.