עב"י 71846-03-23
פסק-דין מחוזי ירושלים
תקציר
המשיב סבור כי יש לדחות את הערעור שכן בית הדין אינו נוהג להתערב בהחלטות ועדת המשמעת. הוועדה גם אינה כבולה להחלטת בית הדין הפלילי שלא להרשיע את המערער, שכן השיקולים בהליך משמעתי שונים מאלה שבהליך פלילי. מעשיו של המערער אכן היו בלתי ראויים והיוו התנהגות בלתי הולמת, כאשר השאלה העיקרית היא חומרת האמצעי המשמעתי שיש לנקוט. בתי המשפט נקטו בגישת התערבות מוגבלת במקרים כאלה, תוך שהם סומכים על מומחיות הוועדה בענייני רוקחות ומשמעת. הוועדה שקלה שיקולים שונים, אך לא שקלה די הצורך את עקרון אחידות הענישה, הנגזר מזכותו של המערער לשוויון. מקרים קודמים בעלי נסיבות דומות לאלה של המערער הסתיימו בהשעיות שנעו בין שלושה לשישה חודשים. מאחר ועניינו של המערער הוא בעבירה חד פעמית וחלף פרק זמן משמעותי מאז ההתנהגות הפסולה, התליית הרישיון צריכה להיות על הצד המתון יותר, ארבעה חודשים וחצי, החל מיום 1.10.2023.
חקיקה מקושרת
עב"י 71846-03-23 שאמיה בוטרוס נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, מחוזי (17.8.2023)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.